סיפוח בחסות הקורונה ? על שום מה ?

איתמר יער

בישראל נעשים מאמצים להקמת ממשלת חרום בחסות נגיף הקורונה, אך כל החלטה באשר לסיפוח חד צדדי הינה בעלת משמעויות אסטרטגיות, ארוכות טווח שישפיעו על חיינו לשנים. מכאן שיש לבחון הסוגיה בזיקה ליוזמת טראמפ שבהקשרה, או בתירוץ זה, נדון הסיפוח.
זה למעלה משנתיים האזור המתין "בנשימה עצורה" לעסקה שהבטיח לגבש נשיא המעצמה החשובה בעולם. לא רק באזור המתינו לראות כיצד יצליח "הקוסם" להביא את הישראלים והפלסטינים בגיבויי ובלחץ העולם הערבי, להסכים לעסקה, עסקה שמעצם הגדרתה ככזו אמורה להיות מקובלת על הצדדים המעורבים. היוזמות הבינ"ל והאמריקאיות בעבר לא הוגדרו מעולם כעסקה, אלה כיוזמה שתסייע לצדדים להגיע לעסקה.
עם פרסומה, התברר שהמאפה שלו ציפינו, אינו עסקה אלה הצהרת עקרונות שגם הם שנויים במחלוקת. קבלת ה"תכנית" או דחייתה, הנם מעשים חסרי משמעות לאור התפרים הגסים שבהם היא תפורה, החללים העצומים בתמונה המוצעת וחילוקי הדעות באשר למשמעות כל חלק בה, התהיות באשר להמשך גיבושה והספקות העצומים באשר לאפשרות יישומה. ההצעה אינה כוללת אפילו סדרי עדיפויות ולוח זמנים מוגדר, שני מרכיבים קריטיים בכל תוכנית.
האתגר הוא לאתר את הנקודות שתסייענה להפיק תועלת בכיוון הסדר עתידי. נכון לבחון את מרכיביה, לא לצרכים פוליטיים רגעיים ולקישוש קולות בבחירות הבאות, אלה לשם בחינת האינטרסים הישראלים והמעשים המתבקשים.
ההצעה יוצא מנקודת המוצא של החלטת האו"מ מנובמבר 1947 על הקמת שתי מדינות בשטח שממערב לירדן : מדינה יהודית ומדינה ערבית. נקודת מוצא זו הינה קריטית עבור ישראל כי בכך נקבע שלא תתגבש מדינה אחת שברור שאופייה לאורך זמן לא יהיה יהודי, והיא קריטית עבור העולם הערבי והפלסטינים בכך שמוצע להקים מדינה עבורם שתכלול את רצועת עזה, מרבית שטחי יהודה ושומרון ושטחים שיועברו אליה בתמורה לשטחי גושי ההתיישבות שיסופחו לישראל. פרושה המעשי של סוגיה זו בתכנית, הינה שפלסטינים לא יחזרו למדינה היהודית ושפתרון למוגדרים עדיין כפליטים, ימצא מחוץ לשטח ישראל. בכך ההצעה מחזקת את הדה לגיטימציה של קיום משטרים פלסטינים נפרדים באיו"ש ובעזה וקובעת שלשם כך יהיה צורך בשיתוף פעולה של כלל הגורמים לחיסול שלטון חמאס ברצועה, כנראה בכוח.
ההצעה מסדירה את מעמדם של מירב הישובים היהודיים באיו"ש ומסמנת את הכיוון לפינויי המאחזים וכנראה בהמשך של ישובים מבודדים.
ההצעה מדברת על כך שלישראל תהיה את האחריות הביטחונית העליונה על הביטחון בכל השטח שממערב לירדן כולל בבקעת הירדן וצפון ים המלח. בניגוד למרבית השיח הער בישראל בנקודה זו, יש להבהיר כי לשם כך אין צורך בסיפוח הבקעה, כי אם בגיבוש הסדרי ביטחון שיתנו לישראל את היכולת לממש את אחריותה הביטחונית. בהבדל בין אחריות ביטחונית לסיפוח יש גם משמעויות כלכליות עצומות שבמיוחד בתקופה זו אינן עולות על הדעת.
ברור שסיפוח בקעת הירדן וצפון ים המלח שמהווים קרוב 20%  משטח הגדה, פירושו אי התכנות לרעיון מדינה פלסטינית וחמור מכך, פגיעה קשה ביחסינו עם ממלכת ירדן. היחסים של ישראל עם ירדן הינם מרכיב חיוני רב חשיבות בביטחון הלאומי של ישראל. גיבוש תכנית או הסדר שלא על בסיס הידברות  עם המלך הירדני ובוודאי החלת החוק הישראלי בבקעה ובשטחים אחרים ויצירת עובדות בירושלים, פירושם פגיעה קשה באינטרס ישראלי חיוני זה.
בשאלת ירושלים ההצעה למעשה אינה קובעת מסמרות, ולמרות האמירה שהעיר תישאר בריבונות ישראלית יש בהצעה מקום להגדרה של החלקים שיועברו למדינה הפלסטינית ולאופי ההסדר בירושלים.
יש בהצעה רעיון לבחינה של העברת אזורים ריבוניים מאוכלסים בערבים ישראלים למדינה הפלסטינית. רעיון זה יש לדחות על הסף. אין בו תרומה ליוזמת טראמפ, והוכנס למסמך לצרכים פוליטיים טקטיים. רעיון מיותר ולא מוסרי זה פוגע באוכלוסיית ישראל כולה, שהציבור הערבי בתוכו הולך ומשתלב בחברה הכללית בקצב הולך וגובר, והתקופה האחרונה העצימה זאת ומוכיחה את הצורך המעשיות והלגיטימיות המוחלטת של התהליך.
כאמור, ניתן להיעזר בהצעת טראמפ על מנת להתקדם לכיוון מגעים ובהמשך מו"מ עם הפלסטינים ומדינות ערביות, אך זאת רק על בסיס הידברות בתוך ישראל ועם הצדדים האחרים ולא במהלכים חד צדדים שמביאים רק להעמקת הקרע, פילוג בתוך ישראל ובינה לבין העולם הערבי והפלסטינים, ערעור יכולתה של ההנהגה הפלסטינית להסכים לפשרות וחיזוק הגורמים הקיצוניים בשני הצדדים שכלל לא מעוניינים בהסדר כל שהוא.
משבר הקורונה והמאמצים לגבש ממשלה שתייצג רב ברור בעם תוך שיתוף פעולה ואפילו חלקי ופרלמנטרי לעת הזאת, עם הרשימה המשותפת ,הינה צעד בכיוון הנכון, אך יש לעמוד על אי מימוש הסיפוח החד צדדי.
הפעילות שלנו
חדשות ועדכונים
הירשמו לניוזלטר שלנו: