מי מנהל את המערכת האזרחית במשבר ? קריאה לנתניהו גנץ ואשכנזי לדרו

איתמר יער

בימים אלה, בעיצומו של המשבר, אנו עדים לניהול מערכת שמתאפיינת בחוסר סדר ובהעדר מקצוענות בהערכת המצב ובקבלת ההחלטות, בחוסר ידע, ובמאבקי כוח על השפעה וקרדיט. ראש הממשלה, במקרים רבים ללא סמכות חוקית, מנהל משבר מערכתי לאומי כאילו מדובר על אירוע טקטי, שרי הממשלה והקבינט לביטחון לאומי מרכינים ראש, והבחינה וההחלטה המערכתית שמתחייבת מקבלת החלטות שישפיעו על חיינו ל 100 השנים הבאות, הופכת לבדיחה עצובה. כן 100 שנה, זה משך הזמן שלטובתו נלקחו השבוע בשמינו הלוואות, כדי לכסות על מחדלי ההערכות ומציאת פתרונות מידיים. זאת לפני שמזכירים את המחיר בחיי אדם ובבריאות הציבור.
עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, אותר ב2014 במטה לביטחון לאומי, כי ה"עורף האזרחי" אינו ערוך למצבי חרום מהסוגים השונים, מלחמה, מגפה, רעידת אדמה, או האסון הלא מוכר הבא. עבודת מטה ששיתפה את כל משרדיי הממשלה והרשויות הרלוונטיות, ומומחים רבים בתחומים האזרחיים והביטחוניים השונים, הוצגה לשרים ולקובעי המדיניות עוד לפני המלחמה, ולראש הממשלה מיד אחריה. התנהלות העורף האזרחי במלחמה המוגבלת שהתרחשה אז היוותה הוכחה ברורה.
הממצאים החד משמעיים עובדו למסקנות ולהמלצות חד משמעיות שהחשובות שבהן כללו הקמת משרד ממשלתי ברשות שר יעודי שיגבש מדיניות, יקצה משאבים, יפקח על היישום וינהל את המאמץ האזרחי בעת חרום. בנוסף נקבע כי המשרד אינו יכול להיות בשום אופן משרד הביטחון ואסור שיהיה כפוף לשר הביטחון לאור המאמצים השונים וניגודי האינטרסים בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחים, ושעל המשרד לכוון את כלל המאמצים הלאומיים בחרום, בהתאם לצורך. לצד זאת כל משרד יהיה מופקד וינהל בפועל, את התחומים עליהם הוא אחראי גם בשגרה, בהם יש לו הכרות, מומחיות וסמכות.
מדובר על משרד מטה רזה אך שברשותו של שר בכיר ומשפיע, שלא יחזיק מערך לוגיסטי משלו, אך מרכז מומחים לניהול ויודע לדרוש ולכוון את היכולות הלוגיסטיות ומאגרי כ"א לא מקצועי של הגופים העשירים, ובמיוחד מערכת הביטחון, על פי הערכת המצב, גם לצרכים האזרחיים.
ניהול האסטרטגיה וקביעת סדרי העדיפויות הלאומיים, וקביעת האיזון בן הביטחוני לאזרחי והיא בלבד, חייבת להישאר בידי הקבינט לביטחון לאומי בראשות ראה"מ, כשגוף המטה שלו לצורך כך הינו המל"ל.
אמנם לקח מספר שנים, אך בנסיבות פוליטיות מתאימות הוקם משרד כזה שנקרא בטעות "המשרד להגנת העורף", למרות ש"ההגנה" על העורף נשארה ובצדק באחריות שר הביטחון וצה"ל, והמילה "אזרחי" לא נכללה בשמו. בראש המשרד עמדו, כל אחד בדרכו, מתן וילנאי, אבי דיכטר וגלעד ארדן. בקוצר ראות, פורק המשרד וגרעין ממנו הפך שוב יחידה במשרד הביטחון, וכצפוי, פעם נוספת המוכנות האזרחית קיבלה עדיפות נמוכה. מאז היחידה האזרחית במשרד עוקרה עוד יותר וסמכויות ומשאבים נוספים הועברו לפיקוד העורף הצבאי הבנוי מאנשי צבא וכפוף לרמטכ"ל.
יש להבין, המערכת הביטחונית מקבלת עדיפות בקבלת משאבים, וכשאנשיה מהשר והרמטכ"ל עד הקצינה הזוטרה באגף התקציבים במשרד הביטחון, נדרשים לתעדף את המשאבים לחרום, תמיד והגיוני אפילו, שיתנו עדיפות לתחום אחריותם העיקרי, וזה אינו העורף האזרחי. לכן תחום ההערכות האזרחית לחרום נדחק לשוליים, למרות שהשקל השולי האחרון שמושקע במערכת הבריאות, חוסך יותר חיי אדם מזה שמושקע במערכת הביטחון !
התוצאות טופחות לכולנו על הפנים. למרות המאמצים ההרואיים של אנשי הבריאות, ההערכות החסרה במערכת הבריאות ברורה כרגע לכל, אך כל מי שעיניו בראשו ובקיא מעט בעובדות, יודע כי רמת הערכות דומה בחרום קיימת ברב התחומים האזרחיים.
מכאן, שהשרות הטוב ביותר שגנץ ואשכנזי יכולים לעשות לטובת המאמץ הלאומי הוא לדרוש את הקמתו לאלתר של המשרד לעורף אזרחי ולהעמיד את גבי אשכנזי בראשו. שיתוף הפעולה בינו לבין גנץ, שר הביטחון המיועד, מבטיח שהמהלך יוכל להתבצע מידית ללא קשיים מרובים ויבטיח לא רק שיפור משמעותי בניהול המערכה הנוכחית, אלה גם שיפור דרמטי ביציאה מהמשבר וההערכות למשבר הבא, שבוא יבוא אם כי איננו יודעים את אופיו. כחלק מכך נדרש לחזור להוראה מן העבר, שבתקציב המדינה יהיה כל משרד חייב להועיד  אחוז שיקבע מתקציבו, לנושאים שמשרתים את ההערכות לחרום, הוראה שהתמסמסה ובוטלה לאורך השנים.
מחובתנו וניתן לעשות זאת, לצאת מהמשבר ולהשתפר .
הפעילות שלנו
חדשות ועדכונים
הירשמו לניוזלטר שלנו: