משחקי דמוגרפיה/ אלוף (בדימוס) שלמה גזית

במאבק המתנהל בין ישראל לפלסטינים, מזה כמעט חמישים שנה, מאז מלחמת ששת הימים, אנו רואים את הפלסטינים פועלים נגדנו בשתי זירות – זירת הטרור וזירת המהלכים המדיניים במערכת הבינלאומית. מולם, עומדת ישראל הקוראת למו"מ ישיר בין  שני הצדדים, על פי תנאיה היא, ובה בעת קובעת, חד-צדדית, עובדות בשטח. בהתמודדות זו ידה של ישראל על העליונה. ישראל קובעת עובדות המוליכות בדרך המלך להפיכת ישראל ל"מדינת כל- תושביה".
 
יתרונה הגדול של ישראל נובע מכך שהיא השולטת בשטח וידה חופשית (כמעט) לקבוע עובדות חדשות.
 
מה יהיו המשמעות וההשלכות של 'מדינת כל אזרחיה' זו עבורנו, אזרחי ישראל, משמעות זו איננה מובנת ובוודאי שאיננה מוכרת ומוחשית לרוב הגדול של הישראלים.
 
וכך נולד המחדל הגדול של הפלסטינים.
 
לפני כמעט חמישים שנה, ב- 30 ביוני 1967, החליטה ממשלת ישראל על החלת המשפט הישראלי במזרח ירושלים. סמוך לאחר מכן – הוכרז שטח זה כשטח ישראלי ריבוני לכל דבר.
 
אז, ביוני 67', מצאנו בשטח שסופח כ- 68 אלף תושבים ערביים, אלה היוו אז כ- 26% מכלל תושבי הבירה.
 
ממשלת ישראל התלבטה אם לכפות אזרחות מלאה על תושבי השטח שסופח. עמדתו של שר המשפטים באותה עת, י. ש. שפירא, הכריעה – תושבים פלסטינים אלה ייהנו ממלוא זכויות התושב הישראלי, מבלי שנכפה עליהם גם אזרחות. האזרחות נותרה לבחירתו והחלטתו האישית של כל אחד ואחד מהם. הרוב הכמעט מוחלט וויתר אז ועד היום על האזרחות הישראלית.
 
לעומת זאת, מקנה התושבות לכל אחד ואחד מתושבים אלה את זכות הבחירה לעיריית ירושלים. לחץ מדיני פלסטיני מנע עד כה מתושבים ערביים אלה להשתלב בתהליך הבחירות ולהשפיע על ניהול העיר.
 
עלינו להיות מודעים לכך כי אם תשתנה המדיניות הפלסטינית ינהרו התושבים הערביים שבמזרח העיר אל הקלפי.
 
מאז 87' השתנו  הנתונים הדמוגרפיים. האוכלוסייה הערבית במזרח העיר מונה היום כ-300 אלף תושבים (כמעט פי חמישה) ובמקום 26% מונה אוכלוסייה זו היום כ-36%.
 
מועצת העיר של בירת ישראל אשר תכלול 36% נציגים ערבים-פלסטינים, ואם אלה יצליחו  לשלב ידיים עם המרכיב האנטי-ציוני שבקרב המגזר  החרדי שבעיר, נוכל לדבר על מהפך, ועל ערבי-פלסטיני שיעמוד בראש עיריית הבירה.    
 
בינתיים, זה רק תרגיל חשבוני, אך תרגיל זה עלול להתממש מחר. כל שיידרש – זו החלטה של המנהיגות הפלסטינית לשנות את מדיניותה.
 
החלטה פלסטינית זו לא תבטל את החלטת הסיפוח של 1967 אך היא תמחיש לך ולי, ולכל אחד ואחת מתושבי ישראל היהודים, לאן מדרדר אותנו התהליך אותו מובילה היום ישראל.
 
אל 20% התושבים-אזרחים הערבים החיים בישראל היום יתווספו 2 מיליון ערבים פלסטינים (וזו ההערכה הנמוכה ביותר באשר למספרם היום). רשימה ערבית משותפת אשר תייצג 3.7 מיליון בוחרים פלסטינים, תוכל להיות המפלגה הגדולה בכנסת, מפלגה שראשה יוזמן  אל נשיא המדינה ויוטל עליו לנסות ולהרכיב ממשלה. אפילו לא ירכיב את הממשלה, מציאות זו תשנה מן היסוד את ישראל היהודית.
 
לא  רק אנו מבינים זאת. גם אבו מאזן  או מחליפו מבינים זאת – הם עלולים להחליט לממש זאת. השתתפות תושביה הערבים של בירת ישראל בבחירות לעירייה מותנית רק בהחלטה הפלסטינית.
 
 
 
אוגוסט 2016                                                                                                 אלוף (בדימוס) שלמה גזית
 
הפעילות שלנו
חדשות ועדכונים
הירשמו לניוזלטר שלנו: