תכנית להסדר מדיני – ביטחוני
30/12/2009
- המועצה לשלום ולביטחון
אם לא נפעל היום, נקבל מדינה דו-לאומית מחר.
מבוא
מתוך דאגה עמוקה לעתידה של המדינה, אנו מגישים לציבור את תוכניתנו להסדר מדיני-ביטחוני האמור לייצב את מצבה הביטחוני של מדינת ישראל ולהבטיח את עתידה כמדינה יהודית ודמוקראטית.
כאנשים רציונליים אנו רואים היום רק שתי חלופות אפשריות: שתי מדינות לשני עמים, או מדינה אחת דו-לאומית בעלת רוב ערבי. בחירה בשתי מדינות לשתי עמים, תאלץ אותנו לוותר על מרבית שטחי יהודה ושומרון. בחירה במדינה דו-לאומית תאלץ אותנו לוותר על החלום הציוני של מדינה יהודית.
מזה זמן רב אנו עדים להתנהלות מדינית, העוצמת את עיניה לנוכח תהליכים אסטרטגיים, המתרחשים מזה שנים בשטח ולתוצאות הצפויות בסופם. המשך המצב הקיים, כאשר היהודים הופכים למיעוט שולט בין הים לירדן, יביא בהכרח לדרישה של מתן זכויות אזרח מלאות לכל התושבים הנמצאים בגבולות המדינה. העולם הדמוקרטי, אליו אנו מבקשים להשתייך, ייאלץ אותנו להיענות לדרישה, הכוללת את הזכות לבחור ולהיבחר. אנו עלולים לראות את ראשי החמאס והג'יהאד בכנסת ישראל. חוק זכות השיבה של הפלסטינים יחליף את חוק השבות היהודי. תהיה זו מדינה אומללה רצופת מאבקים קשים ומאוימת במלחמת אזרחים בעלת אופי דתי.
כעם שכבר עבר בהסטוריה שלו שואה נוראה ופעמיים חורבן בית בשל קנאות עוורת, איננו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהתהליך המסוכן. אנו חייבים לנקוט בכל האמצעים לשמור על קיומה של המדינה היהודית.
לפיכך אנו מביאים בפני הציבור את תוכניתנו להסדר, המבוסס על ניתוח המצב הגיאופוליטי, הישראלי, הפלסטיני, האזורי והעולמי. זוהי תוכנית שתחייב את שני הצדדים לויתורים כואבים, אבל תביא להסדר שכולם יוכלו לקבל. זהו ההסדר שיהווה מרכיב חשוב והכרחי בביטחונה של מדינת ישראל.
המגמות והתהליכים הקשורים לסכסוך עם הפלסטינים
מגמות גלובליות
- התגרענותה של אירן ועליית השפעתה האזורית.
- מתח ביחסים של ישראל עם ירדן ומצרים.
- עליית כוחו של החיזבאללה בלבנון והחמאס ברצועת עזה.
- חוסר יציבות בעיראק.
- חשש לערעור הברית האסטרטגית בין ישראל לטורקיה.
- עליית השפעתם של התושבים המוסלמים המתרבים באירופה.
- ומאידך: האיומים שתוארו לעיל, יצרו אפשרויות חדשות לבריתות והסדרי שלום של המדינות המתונות והעולם הדמוקרטי.
- בגלל האיום האיראני עברו מדינות הליגה הערבית מהפך. הן מבינות היום שלא צפויה להם סכנה מישראל, ואילו הפונדמנטליזם השיעי והאיראני מהווה עבורם איום של ממש. בעבר הצהירו בועידת חרטום: לא שלום! לא משא ומתן ולא הכרה בישראל, ועתה, ביוזמת השלום הערבית, מציעים שלום כולל, שתי מדינות לשני עמים, סוף הסכסוך ויצירת נורמליזציה ביחסים עימהם.
מגמות פנימיות, חששות ומכשולים
- קיים חשש בציבור כי הקמת מדינה פלסטינאית תהפוך את יהודה ושומרון לבסיס טרור וטילים נגד ישראל בדומה לרצועת עזה. יש לזכור שהיציאה מעזה הייתה יציאה חד צדדית ללא כל הסדר מדיני, והיא שהביאה למצב זה. בנוסף לכך, טרור וטילים מרצועת עזה היו גם בעת שישבנו שם.
- אירוע חמור זה של טרור וטילים מיהודה ושומרון עלול להתרחש ביתר שאת גם אם ישאר המצב הקיים ולא יהיה הסדר. הייאוש עלול לגרום לגל של טרור מחודש. הקנאות הדתית והשפעתו של החמאס יגברו ותחול הקצנה של הרשות הפלסטינית.
- בעקבות חוסר האמון ברצונה של ישראל להגיע להסדר, החלה הרשות הפלסטינית בצעדים חד צדדיים של תביעה להכרה במדינה פלסטינית שבירתה בירושלים. זוהי תחילתה של אינתיפאדה שלישית - האינתיפאדה המדינית. היא מתוכחמת ומסוכנת יותר ועשויה להביא את ישראל למעמדה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.
- הימנעות מיוזמת שלום אמיתית ומובנית של הממשלה, עשיית צעדים לקידום התהליך רק בעקבות לחץ אמריקאי, האמירות הכפולות כלפי חוץ וכלפי פנים, המלווות בהתנצלויות ובהתפתלויות לצרכים פוליטיים, נתפסים ככניעה ללחצים וכחולשה ופוגעים ביכולת ההרתעה של ישראל.
- יש מגמה מדאיגה של חדירת תופעות של פוליטיזציה וסרבנות לצה"ל, תופעות של מרד, שזלגו ממאחזים לא חוקיים לשאר הישובים ביו"ש.
- המשך מפעל ההתנחלות הישראלי בשטחי יהודה ושומרון יוצר מציאות שאינה מאפשרת את בניית המדינה הפלסטינית שבדרך. היא פוגעת ביכולתם לפרוס את כוחות הביטחון החדשים ולהגיע לשליטה אפקטיבית בשטח ופוגעת ביכולתם לפתח את הכלכלה.
- מערכת ההגבלות על הפלסטינים, נתפסת כהמשך מדיניות הנישול שלהם ומעצימה את דמותו של הצד הישראלי כ"לא פרטנר".
מגמות חיוביות
- רעיון 'שתי המדינות לשני העמים' לפתרון הסכסוך, נהנה היום מתמיכה גורפת בקהילה הבינלאומית, בעולם הערבי, ובקרב רוב הצבור הישראלי. לאחרונה אנו שבים ועדים להצעות ויוזמות המבקשות לקדם את הרעיון.
- יוזמת השלום הערבית העניקה גיבוי לפלסטינים ומאפשרת להם להגיע להסדר עם ישראל והסקרים מעידים שעדין רוב הציבור הפלסטיני תומך בפיתרון זה.
- החלטת החלוקה של האומות המאוחדות בנובמבר 47 וגם יוזמת השלום הערבית, קבעו שתהיינה שתי מדינות לשני עמים. אנו איננו זקוקים להכרה פלסטינית בכך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי.
- הסקרים הרבים חוזרים ומראים כי רוב הצבור היהודי תומך ברעיון ובהסדרי קבע למימושו, בכפוף
לארבעה עקרונות:
- חילופי שטחים על בסיס גבולות 1967, המשאירים בריבונות ישראל את מרבית הישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק.
- פתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים, שעיקרו שיבה למדינת פלסטין ופיצויים, ללא שיבה לישראל.
- חלוקת מזרח ירושלים לשתי הבירות, וצירופן של השכונות היהודיות למערב העיר.
- קיומה של פלסטין כמדינה מפורזת מצבא ומנשק כבד ואבטחת ביטחונה של ישראל.
עיקרי התוכנית
המועצה לשלום ולביטחון מבקשת להציע תוכנית להסדר עם הפלסטינים, במסגרת תמיכתה בהסדר אזורי מלא. יש ביכולתה של תכנית זו להביא באופן זהיר את שני הצדדים לפיתרון, שבבסיסו מונח רעיון שתי המדינות לשני העמים. התכנית בנויה על תהליך רצוף ומותנה במהלכיו. התהליך כולו עשוי להימשך כארבע-חמש שנים אך הוא חייב להיות אמין ורצוף ללא מעצורים.
פתיחת התהליך - היערכות הצדדים להסדר
הקוורטט (ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"מ) יזמין את הצדדים, יחד עם נציגים ממדינות ערב ומהקהילה הבינלאומית, לוועידת השקת המו"מ על הסדר הקבע, באמצעות מכתב בו יפורטו מסגרת הזמנים והנושאים למו"מ, שהם:
- ניהול מו"מ על הגבול הסופי בין ישראל לפלסטין וקביעת המועדים ליישומו.
- הבנייה הישראלית תוגבל.
- לא יהיה פינוי ישובים אך יפונו מאחזים לא מורשים כפי שסוכם עם האמריקאים.
- ישראל תעביר שטחי C נוספים לאחריותה של הרש"פ.
- הכנסת תאשר את חוק פינוי פיצוי ותתכנן בצורה רצינית את קליטת 80 אלף המתיישבים מהישובים המבודדים ביהודה ושומרון, אל הגליל והנגב לחיזוק המדינה היהודית.
ניהול רצוף של מו"מ
- במקביל להיערכות הצדדים ולאחריה, ימשך מו"מ שבסיומו ייחתם הסכם כולל, על כלל הסוגיות הנותרות (ירושלים, פליטים, ביטחון ונושאים נוספים), בשלב זה יפונה מספר מוגבל של ישובים ומתנחלים. במקביל יבצעו מדינות ערב מחוות נורמליזציה כלפי ישראל.
- עד גמר המו"מ ישראל תחזיק ברצועת ביטחון בבקעת הירדן ומדבר יהודה, תשלוט במעברים הבינלאומיים, תחזיק במזרח ירושלים, ללא שכונות הקצה הערביות, ובגושי ההתיישבות הגדולים. בשאר השטח, ישראל תפנה את כל בסיסי הצבא והישובים ותעביר את כל הסמכויות לידי הרשות הפלסטינית. כוחות בינלאומיים יתחילו בפריסתם בשטחים הפלסטינים.
- שני הצדדים יאשרו את ההסכם.
- תכונס ועידת תרומות בינלאומית למימונו של יישום ההסכם.
לאחר השגת ההסכם המלא
- ישראל תיישם את השלב השלישי בהעברת הטריטוריה, לאחריות הפלסטינים בהסתייגות הבאה: לא יועברו שטחים ישראלים לעזה במסגרת החלפת השטחים עבור גושי ההתישבות היהודית, ולא ייפתח המסדרון בין עזה לגדה עד אשר המדינה הפלסטינית תפגין שליטה אפקטיבית גם ברצועת עזה.
- הצדדים יישמו את כלל ההסכם על פי לוח הזמנים שייקבע בו.
- ישראל תחתום על הסכם נורמליזציה עם הליגה הערבית, ומדינות ערב וישראל יחלו במימושו.
- הקהילה הבינלאומית בראשות הקווארטט והעולם הערבי, ילוו ויסייעו בהשגת ההסכם ובמימושו על ידי תיווך, מימון והשתתפות בכוחות בינלאומיים, שיתפרסו לתקופה מוסכמת בצד הפלסטיני.
- האו"מ יראה בהסכם כסיומו של הסכסוך הישראלי פלסטיני ויאשר אותו בעצרת הביטחון ובמליאה באופן המבטל את כול החלטותיו הקודמות.
- ישראל תתקבל כחברה בנאטו.
סיכום
הזמן אוזל! עלינו להתרכז בצעדים למימוש הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. המשך האחיזה בשטחים וכל דחייה בהסדר תפגע בסיכויי ההסדר בכלל, במעמדה של ישראל בעולם, במצבנו הביטחוני, ביכולתנו לחזק את הגליל והנגב ויישובי הפריפריה, ובכל תחומי החיים. המשך ההשקעות הישראליות הרבות, בשטחים שנועדו למדינה הפלסטינית, פוגע באמון העולם והפלסטינים, לגבי רצינות כוונתנו להגיע להסדר שלום.
המועצה לשלום ולביטחון
המועצה הרשומה אצל רשם העמותות כ"עמותת המומחים לשלום ולביטחון", היא גוף התנדבותי, בלתי מפלגתי. במועצה כאלף חברים בעלי עבר ביטחוני ומדיני עשיר, בעלי ידע, ונסיון אישי רחב. בין חבריה ניתן למצוא את אלה ששרתו בצמרת הפיקודית של צה"ל, בעלי תפקידים דומים במוסד, בשב"כ, ובמשטרה, לצד שגרירים, מנכ"לים של משרדי ממשלה לשעבר, פרופסורים ואנשי אקדמיה רב תחומיים.
|
