שאול אריאלי | הגלגל חוזר לאחור

18/10/2009 - שאול אריאלי, הארץ

בסיום מבצע "עופרת יצוקה" התבססה ההערכה, שתוצאותיו ייבחנו בעיקר על פי האופן שבו יצליחו למנף תהליכים אזוריים ארוכי טווח: מצרים תמנע את ההברחות ותביא לפיוס פנים-פלסטיני, באופן שהחמאס יוכפף למעשה להנהגתו של מחמוד עבאס; ארצות הברית תפעל לחידוש המו"מ בין הרשות הפלסטינית לישראל כדי לשמוט את הבסיס שעליו נשענת איראן בניסיונותיה להשיג הגמוניה אזורית.

רצף האירועים של השבועות האחרונים, ששיאו בחתימת הפתח על הסכם הפיוס, מעיד על כישלון בהשגת היעדים הללו, ומה שהזהרנו מפניו מתרחש - הגלגל חוזר לאחור, החמאס מתעצם, אבו מאזן נחלש, החדירה האיראנית מעמיקה, יש סימנים לחידוש האש ברצועה, במזרח ירושלים מתחוללת תסיסה וקיים חשש להתערערות היחסים בין ישראל למדינות האזור.

בתשעת החודשים שחלפו, אבו מאזן אמנם הצליח לקדם רפורמות שלטוניות, לבנות את מנגנוני הביטחון ואף לצאת מחוזק מוועידת הפתח השישית, אבל כל אלו חיזקו את שלטונו רק במסגרת פתח-אשף, ובאזור הגדה, שבה פועל צה"ל. בהתמודדות מול החמאס, בעזרת התיווך המצרי ובהעדר פירות מדיניים, הוא נמנע מלהתחייב בחתימתו על הסכם פיוס, שלא יאפשר לו חזרה חלקית לעזה ולא יעניק לו לגיטימציה ציבורית לייצג את הפלסטינים במו"מ.

בעודו כבול על ידי דעת הקהל הפלסטינית לתביעה האמריקאית והאירופית להקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות, נאלץ להגיע לפגישה המשולשת העקרה בניו יורק, שנוצלה על ידי החמאס להמשך ערעור הלגיטימיות שלו. זו נפגעה עוד על ידי פרשת גולדסטון. הימנעותה של הרשות הפלסטינית מהגשת הדו"ח למועצה לזכויות האדם של האו"ם נתפשה בקרב הציבור הפלסטיני ככניעה ללחצים הישראליים (אפרופו סירובה של ישראל להקצות לרשות תדרים להקמת רשות סלולרית שנייה) והאמריקאיים (שביקשו מחיר תמורת גרירתו של נתניהו לשולחן המו"מ).

כישלון מאמצי האמריקאים להנעת התהליך המדיני ולהקפאת הבנייה בהתנחלויות ושחרור האסירות הפלסטיניות בתמורה לקלטת של גלעד שליט - ביחד עם הכרזת המצרים שמעבר רפיח ייפתח באופן מלא במסגרת הסכם הפיוס - השלימו לעת עתה את ההיפוך בעמדותיהם ובמעמדם של החמאס והפתח. הראשון, שחתר להסכם הפיוס כדי להשיג לגיטימציה ופתיחה של המעברים מבקש כעת מהמצרים להשהות את חתימתו הפומבית עד לשינוי "באווירה נגד אבו מאזן"; בפועל כוונתו לנסח עת ההסכם מחדש באופן שישלול מאבו מאזן את חופש הפעולה המדיני, בטענה כי איבד את אמון העם הפלסטיני. ואילו האחרון נאלץ עתה למהר ולאמץ את ההסכם בטרם ישתנה, כדי שיוכל לשרוד פוליטית, הן בתוך אש"ף והן בהתמודדות מול החמאס על ייצוג הפלסטינים.

הניסיון האמריקאי להניא את המצרים מקידום הסכם הפיוס, בטענה כי יפגע בתהליך השלום, נראה ציני לנוכח התבהרות התמונה המדינית מול ממשלת נתניהו. ראוי כי האמריקאים ימהרו להניח לפני הצדדים את הצעת הגישור הראשונה לחידוש המו"מ, כדי למנוע את המשך ההידרדרות במעמדו של עבאס, בטרם ייאלץ לבלוע את שאר תביעות החמאס. היענות ישראלית להצעה יכולה גם לסייע להחזיר למסלולה את מערכת היחסים האסטרטגית בין ישראל לטורקיה, לפני שזו תקרוס במקביל להתחזקות היחסים בין טורקיה לסוריה.